מקררים ומקפיאים מעבדתיים חסיני פיצוץ הם יחידות קירור ואחסון שתוכננו כך שהמקרר עצמו לא יהפוך למקור הצתה כאשר קיימים אדי חומרים דליקים. משתמשים בהם כאשר המעבדה צריכה טמפרטורות נמוכות אך גם מטפלת בממסים, בדלקים או בכימיקלים נדיפים אחרים שיכולים ליצור אטמוספירה דליקה.
למה הם קיימים
מקררים סטנדרטיים לבית או למעבדה כללית כוללים רכיבים חשמליים שעלולים ליצור ניצוץ או חום במהלך פעולה רגילה (מיתוג, ממסרים, תרמוסטטים, מנועי מאוורר, מעגלי הפשרה). אם אדים דליקים מצטברים במקום הלא נכון, מקורות ההצתה הללו יכולים לגרום לשריפה או לפיצוץ. תכנון חסין פיצוץ מפחית את הסיכון באמצעות שליטה היכן יכולים להיות מקורות הצתה וכיצד הם מבודדים או מוגנים.
שני סוגים שחייבים להבדיל ביניהם
1) יחידות לאחסון חומרים דליקים (בטוחות למעבדה)
לעיתים נקראות “אחסון חומרים דליקים” או “בטוחות למעבדה”. הרעיון המרכזי שלהן הוא פנים ללא ניצוצות. רכיבי מיתוג חשמליים אינם ממוקמים בתוך תא הקירור, כך שפחות סביר שאדי חומר דליק בתוך הארון ייפגשו עם מקור הצתה.
הן אינן מיועדות להצבה בחדר שמוגדר בעצמו כאזור מסוכן.
2) יחידות חסינות פיצוץ אמיתיות (HazLoc)
אלו מיועדות למקומות שבהם אדי חומרים דליקים יכולים להיות קיימים באוויר החדר עצמו, ולא רק בתוך הארון. בתכנון כזה, הרכיבים החשמליים הפנימיים והחיצוניים בנויים או מבודדים כך שהמכשיר יוכל לפעול מבלי להצית אטמוספירה דליקה סביבו. בדרך כלל משתמשים בהן בחדרי ניפוק ממסים, אזורי תהליך כימיים, או חללים מבוקרים אחרים שבהם קיימת הגדרה של “אזור מסוכן”.
מאפיינים הנדסיים אופייניים (מה הופך אותם לשונים)
הבנייה המדויקת משתנה בין יצרנים ובין תקנים, אבל מאפיינים נפוצים כוללים:
- תא קירור פנימי ללא ניצוצות: רכיבי מיתוג אינם נמצאים בתוך החלל הקר.
- מערכות חשמל אטומות או מבודדות: רכיבים שעלולים ליצור ניצוץ נמצאים בתוך מעטפת, מופרדים, או מתוכננים כך שלא ייצרו הצתה.
- שליטה בטמפרטורת משטחים: התכנון מגביל נקודות חמות כך שהמשטחים החיצוניים לא יהפכו למקור הצתה.
- אפשרויות הארקה וחיבור (bonding): מפחית סיכון להצטברות חשמל סטטי בחלק מהסביבות.
- אטמי דלת ובניית ארון חזקה: מסייעים להגביל תנועת אדים אל אזורים רגישים.
- אפשרויות אזעקה וניטור: אזעקות טמפרטורה גבוהה/נמוכה, אזעקת דלת פתוחה, וניטור מרחוק נפוצים כי יחידות אלו משמשות לרוב לחומרים קריטיים או תחת רגולציה.
שימושים
- אחסון בקירור של ממסים או ריאגנטים דליקים שדורשים קירור או הקפאה לשמירה על יציבות.
- אחסון קר זמני של דגימות נדיפות לפני אנליזה.
- סביבות מעבדה-תעשייה שבהן כימיקלים מועברים או מטופלים ליד יחידת האחסון וקיימת אפשרות לנוכחות אדים.
הם אינם תחליף לניהול נכון של אחסון כימיקלים. גם עם יחידה מתאימה, עדיין נדרשים מכלים נכונים, מיכלי איסוף משניים כאשר נדרש, הפרדת חומרים לפי תאימות, כללי אוורור, ונהלי טיפול בשפכים ובשפיכות.
איך לבחור יחידה מתאימה
השתמש/י ברשימת הבדיקה הזו:
- לקבוע את סוג הסיכון במיקום
- אם צריך רק למנוע הצתה בתוך הארון, ייתכן שדגם “בטוח למעבדה” (פנים ללא ניצוצות) מתאים.
- אם החדר עצמו עלול להכיל אדים דליקים בתנאים רגילים או חריגים, ייתכן שנדרש דגם חסין פיצוץ אמיתי המדורג לסביבה הזו.
- להתאים לדרישות הסמכה
בהתאם למדינה ולמדיניות האתר, ייתכן שנדרשת תאימות לאזור מסוכן לפי תקן מסוים (לדוגמה, ATEX בחלקים מאירופה או דרישות אחרות במקומות אחרים). הדירוג חייב להתאים לאזור או לסיווג של מיקום ההתקנה. - לאמת ביצועי טמפרטורה
- מקררים: בדרך כלל סביב 2 עד 8 מעלות צלזיוס
- מקפיאים: לרוב מינוס 20 מעלות צלזיוס, ולעיתים נמוך יותר בהתאם לתכנון
בדקו יציבות, אחידות, זמן התאוששות לאחר פתיחת דלת, וביצועים בטמפרטורות סביבה גבוהות אם זה רלוונטי.
- לשקול נפח וסוג עומס
נפח הוא לא הפרמטר היחיד. קחו בחשבון:
- מספר המכלים
- מגשי איסוף משניים
- האם מאחסנים בקבוקים, מבחנות או פחים גדולים
- תאימות חומרי המדפים ועמידות לשפיכות
- לחשוב על בקרות סיכון תפעוליות
חפשו:
- אפשרות נעילה
- אזעקת דלת פתוחה
- רישום טמפרטורה (לצורכי ביקורת ותחקור)
- גיבוי סוללה לאזעקות אם נדרש
- נוחות שירות ותמיכה טכנית מקומית
