ספקטרומטר ראמאן לזיהוי חומרי הדברה במזון בעיקר בירקות ופירות

בישראל, הפיקוח והבדיקה של שאריות חומרי הדברה (Pesticide Residues) בירקות ובפירות מנוהלים על ידי מספר גופים ממשלתיים ופרטיים, לאורך כל שרשרת האספקה – מהשדה של החקלאי ועד לצלחת של הצרכן.

להלן הגופים המרכזיים שמבצעים את הבדיקות הללו:

1. משרד החקלאות וביטחון המזון (הפיקוח בשדה ובבתי האריזה)

משרד החקלאות אחראי על בקרת האיכות בשלבי הגידול והקטיף:

• השירותים להגנת הצומח ולביקורת (שkeep): מפקחי היחידה מבצעים דגימות פתע אקראיות ישירות מהשדות של החקלאים, מחממות ומבתי אריזה.
• מה הם בודקים? הם מוודאים שהחקלאים משתמשים רק בחומרים מותרים, במינונים הנכונים, ושהם שומרים על "ימי המתנה" (הזמן הנדרש בין הריסוס לקטיף כדי שהחומר יתפרק). חקלאי שנתפס עם חריגה סופג קנסות כבדים והשמדה של היבול.

2. משרד הבריאות (הפיקוח בשווקים ובחנויות)

ברגע שהירקות עוזבים את גבולות החווה ומגיעים לשוק, האחריות עוברת למשרד הבריאות (באמצעות שירות המזון הארצי):

• דיגום בנקודות הקצה: מפקחי המשרד רוכשים באופן שוטף ירקות ופירות משווקים פתוחים (כמו שוק מחנה יהודה או הכרמל), מרשתות השיווק הגדולות וממחסנים סיטונאיים.
• סקר שאריות חומרי הדברה: משרד הבריאות מפרסם מדי שנה דו"ח רשמי המציג את אחוז החריגות שנמצאו בירקות השונים כדי לנטר את בטיחות המזון של אזרחי המדינה.

3. רשתות השיווק הגדולות (בקרת איכות פנימית)

רשתות הסופרמרקטים הגדולות (כמו שופרסל, רמי לוי, יוחננוף וכו') אינן מסתמכות רק על הפיקוח הממשלתי.

• כדי למנוע פגיעה תדמיתית ותביעות, הרשתות מחייבות את הספקים והחקלאים לעמוד בתקנים מחמירים.
• הן מבצעות בדיקות מעבדה עצמאיות באופן תדיר על משלוחים שמגיעים למרכזים הלוגיסטיים שלהן, ופוסלות חקלאים שחורגים מהתקן.

4. מעבדות מוסמכות (הגוף שמבצע את הבדיקה הפיזית)

משרדי הממשלה ורשתות השיווק אינם מחזיקים את מכשירי האנליזה בתוך המשרד; הם שולחים את דגימות הירקות למעבדות אנליטיות מוסמכות (לפי תקן ISO 17025).

• המעבדות המובילות בישראל: מעבדת "בקטוכים", מעבדות "מילודע" (חלק מרשת Eurofins העולמית), ומעבדת המכון לביקורת ואיכות של משרד החקלאות.

🔬 כיצד המעבדה מזהה את חומרי ההדברה?

המעבדות משתמשות בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם הכימיה האנליטית:

1. הכנת הדוגמה (שיטת QuEChERS): הטכנאים טוחנים את הירק (למשל מלפפון או עגבנייה) וממצים את חומרי ההדברה מתוכו באמצעות ממסים אורגניים ומלחים ספציפיים.
2. אנליזה במכשור מורכב: התמצית מוזרקת למכשירים מסוג GC-MS/MS (כרומטוגרפיה גזית בשילוב ספקטרומטר מסות) או LC-MS/MS (כרומטוגרפיה נוזלית).
• מכשירים אלו מסוגלים לסרוק במקביל מאות סוגים שונים של חומרי הדברה בדגימה אחת, ולזהות אותם ברמת דיוק פנומנלית של ppb (חלקים לביליון) – כדי לוודא שהם נמצאים מתחת ל-MRL (הריכוז המרבי המותר לבריאות האדם).

אמ.אר.סי מספקת מגוון רחב של ספקטרומטר ראמאן לשימושים שונים