צביעת קיר נראית לעיתים כמו פעולה פשוטה: מנקים את המשטח, מתקנים סדקים, מורחים צבע וממתינים לייבוש. בפועל, כאשר קיימת רטיבות בתוך הקיר, גם עבודת הצביעה האיכותית ביותר עלולה להחזיק זמן קצר בלבד.
רטיבות שאינה מטופלת יכולה לגרום לקילופי צבע, התנפחות של שכבות הצבע והטיח, הופעת כתמים, עובש וריחות לא נעימים. לכן, לפני שמתחילים לצבוע קיר שקיימים בו סימנים חשודים, חשוב לבדוק האם מדובר בבעיה שטחית או ברטיבות פעילה בתוך חומרי הבנייה.
מהם הסימנים שיכולים להעיד על רטיבות בקיר?
לא תמיד ניתן לזהות רטיבות מיד. לעיתים הקיר נראה תקין מבחוץ, בעוד שבתוך הבטון, הבלוקים או הגבס קיימת עדיין לחות משמעותית.
סימנים נפוצים שכדאי לשים לב אליהם כוללים:
כתמים כהים או שינוי בגוון הקיר
צבע שמתקלף או מתנפח
טיח שמתפורר
הופעת עובש
ריח לח או טחב
אזורים שמרגישים קרים או לחים יותר מסביבתם
חזרה של כתמי רטיבות גם לאחר צביעה קודמת
כאשר אחד או יותר מהסימנים האלה מופיעים, לא מומלץ להסתפק בצביעה מחדש. ראשית יש להבין מה גורם לבעיה.
למה לא כדאי לצבוע ישירות מעל אזור רטוב?
צבע חדש יכול להסתיר סימני רטיבות לזמן קצר, אך הוא אינו פותר את מקור הבעיה.
כאשר קיימת לחות בתוך הקיר, היא עלולה להמשיך לנוע לכיוון פני השטח. כתוצאה מכך שכבת הצבע החדשה עלולה לאבד את האחיזה שלה, להתנפח ולהתקלף.
בנוסף, סביבה לחה עלולה לעודד התפתחות עובש ופטריות. לכן חשוב שהמשטח יהיה תקין ויבש לפני שמתחילים את עבודות ההכנה והצביעה.
איך בודקים האם קיימת רטיבות בתוך הקיר?
בדיקה ויזואלית מספקת מידע ראשוני בלבד. כאשר רוצים לקבל אינדיקציה טובה יותר לגבי מצב הקיר, ניתן להשתמש במד רטיבות.
מדי רטיבות משמשים לבדיקת מגוון חומרי בנייה, בהם בטון, גבס, עץ, בלוקים, רצפות, קירות ותקרות. הם מאפשרים לזהות אזורים שבהם רמת הרטיבות שונה מהסביבה ולמקד את המשך הבדיקה.
באתר MRC קיימים מספר סוגים של מדי רטיבות המתאימים ליישומים שונים, כולל מכשירים עם פינים ומכשירים ללא פינים. הבחירה במכשיר המתאים תלויה בסוג החומר, בעומק המדידה הדרוש ובשאלה האם ניתן לבצע מדידה באמצעות חדירה אל המשטח.
מד רטיבות עם פינים לעומת מדידה ללא פינים
אחת ההחלטות החשובות בבדיקת רטיבות היא בחירת שיטת המדידה.
מד רטיבות עם פינים
מכשירים מסוג זה מבצעים את המדידה באמצעות אלקטרודות המוחדרות לחומר. השינוי בתכונות החשמליות של החומר משמש לקבלת אינדיקציה לגבי הרטיבות.
השיטה נפוצה בבדיקות של:
קירות
גבס
עץ
בטון
רצפות
חומרי בנייה נוספים
מד רטיבות ללא פינים
במקומות שבהם לא רוצים לחדור אל המשטח ניתן להשתמש במד רטיבות ללא פינים. מכשירים כאלה מאפשרים לבצע בדיקה מבלי ליצור חורים או סימנים באזור הנבדק.
הם מתאימים במיוחד כאשר רוצים לבצע סריקה של שטח גדול ולזהות במהירות אזורים שבהם קיימים הבדלים ברמת הרטיבות.
חשוב למצוא את מקור הרטיבות ולא רק את האזור הרטוב
מציאת אזור לח בקיר היא רק שלב אחד בתהליך. לאחר שזוהתה רטיבות, יש לברר מה גורם לה.
מקורות אפשריים כוללים בין היתר:
לדוגמה, אם קיר נצבע מחדש פעם אחר פעם והכתם חוזר לאותו מקום, טיפול בצבע בלבד לא יספיק. יש לאתר את מקור חדירת המים ולתקן אותו.
מה עושים לאחר שמגלים רטיבות?
הטיפול תלוי במקור הבעיה. לעיתים יהיה צורך בתיקון אינסטלציה, ולעיתים בחידוש איטום, תיקון סדקים או טיפול באזור שממנו חודרים מים.
לאחר תיקון המקור יש לאפשר לקיר להתייבש.
אין פרק זמן קבוע שמתאים לכל המקרים. משך הייבוש מושפע מסוג החומר, מעומק הרטיבות, מכמות המים שחדרה, מתנאי האוורור ומהטמפרטורה.
לכן עדיף לבחון את מצב המשטח בפועל ולא להסתמך רק על מספר ימים שחלפו מאז ביצוע התיקון.
הכנת הקיר לאחר טיפול ברטיבות
רק לאחר שמקור הרטיבות טופל והקיר יבש ניתן לעבור להכנת המשטח לצביעה.
בהתאם למצב הקיר, העבודה יכולה לכלול:
הסרת צבע רופף ומתקלף.
הסרת חלקי טיח פגומים.
ניקוי האזור.
טיפול בעובש במידת הצורך.
תיקון סדקים וחורים.
יישור ושיוף של המשטח.
שימוש בחומר יסוד מתאים.
צביעה בצבע המתאים לסוג הקיר ולתנאי הסביבה.
בשלב זה חשוב לבחור את חומרי התיקון, האיטום והצביעה בהתאם למשטח ולסוג הבעיה ולא רק לפי צבע הגמר הרצוי.
בחירת חומרי איטום וצביעה מתאימים
לא כל חומר איטום או צבע מתאים לכל משטח. יש הבדל בין קיר פנימי לקיר חיצוני, בין אזור יבש לחדר רחצה ובין טיפול בסדק נקודתי לבין בעיית איטום רחבה יותר.
לכן לאחר אבחון וטיפול במקור הרטיבות כדאי להתאים את חומרי העבודה למצב הקיר. בטמבוריה מקצועית ניתן למצוא חומרי איטום, חומרי תיקון, צבעים וכלי עבודה ולהתאים אותם לסוג העבודה.
מדידה חוזרת לפני הצביעה
במקרים שבהם הייתה רטיבות משמעותית, כדאי לבצע בדיקה נוספת לאחר תקופת הייבוש.
מדידה באותן נקודות שבהן נמצאו קודם ערכים גבוהים יכולה לסייע להבין האם חל שיפור והאם המשטח התייבש.
מומלץ גם להשוות את האזור הבעייתי לאזור סמוך שלא נפגע מהרטיבות. השוואה כזו עשויה להיות שימושית יותר מהסתמכות על מדידה בודדת.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
צביעה מיד לאחר תיקון הנזילה
עצירת הנזילה אינה אומרת שהקיר כבר יבש. לעיתים נשארת בתוך חומרי הבנייה כמות משמעותית של מים.
הסתמכות על מראה הקיר בלבד
החלק החיצוני של הקיר יכול להיראות יבש בזמן שבעומק החומר קיימת עדיין רטיבות.
תיקון קוסמטי בלבד
שכבת צבע, שפכטל או חומר איטום שמונחים מעל הבעיה אינם תחליף לאיתור מקור חדירת המים.
שימוש בחומרים שאינם מתאימים למשטח
חומר שמתאים לקיר פנימי יבש אינו בהכרח מתאים לחדר רחצה או לקיר חיצוני החשוף לגשם.
ביצוע מדידה בנקודה אחת בלבד
כאשר מאתרים רטיבות מומלץ לבצע מספר מדידות ולמפות את האזור. כך ניתן לקבל תמונה טובה יותר של היקף הבעיה.
סיכום
כאשר קיימים סימני רטיבות בקיר, צביעה צריכה להיות השלב האחרון ולא הראשון.
תהליך נכון מתחיל בזיהוי סימני הרטיבות, ממשיך במדידה ואיתור האזור הבעייתי, מציאת מקור חדירת המים וטיפול בו, ומסתיים רק לאחר ייבוש והכנת הקיר באמצעות חומרי התיקון, האיטום והצביעה המתאימים.
בדיקה נכונה לפני הצביעה יכולה למנוע מצב שבו הבעיה חוזרת לאחר זמן קצר ולחסוך עבודה חוזרת, חומרי צבע ועלויות תיקון נוספות.