קרינה-זהירות מחשיפה לאלקטרוסמוג בבית: מה הקשר בין אלקטרוסמוג לשינה שלנו?

הגרמנים ישנים פחות ופחות טוב. סקרים ומחקרים שונים מראים כי יותר ויותר אנשים סובלים מבעיות בהירדמות או משינה מופרעת, וחלק גדל מהאוכלוסייה סובל אף מנדודי שינה חמורים. דוחות הבריאות של קופות החולים הגדולות מציגים ממצאים מדאיגים: בהשלכה לאוכלוסייה הכללית, כ-34 מיליון אנשים סובלים משינה לא איכותית.
אבל מה בעצם נחשב לשינה טובה? ומה הקשר בין אלקטרוסמוג לבין איכות השינה שלנו?

מה המוח שלנו עושה בזמן השינה?

במהלך השינה, הגוף שלנו מתחדש ומתאושש. כדי להתעורר רעננים, המוח עובר מחזורים שונים של שינה, כאשר בכל שלב שולטות גלי מוח שונים – מדודים באמצעות EEG (בדיקת רישום גלי מוח). במהלך השינה, גלי המוח שלנו נחלקים לשלושה סוגים עיקריים, כל אחד מהם בתדר שונה:

• גלי דלתא בתדר של 1–3 הרץ מופיעים בעיקר בשינה עמוקה. כשאנחנו ערים, גלים אלו כמעט לא נמדדים. בשלב השינה העמוקה מתבצעים תהליכי ריפוי בגוף, שלב זה חשוב מאוד לתפקוד מערכת החיסון. גם הורמוני גדילה מופרשים בשלב זה.
• גלי תטא בתדר של 4–7 הרץ מאפיינים את שלב השינה הקל, שבו אנחנו ישנים אך קל מאוד להעיר אותנו. במצב ערנות, גלים אלו מופיעים במדיטציה או במצבי טראנס. מחקרים מראים כי המוח במצב זה קולט מידע טוב יותר ויש לו יכולת גבוהה ללמידה וזכירה – כל עוד האדם לא ישן בפועל. אצל ילדים, גלים אלו יכולים להופיע באופן קבוע עד גיל 10–12.
• גלי אלפא בתדר של 8–10 הרץ שולטים בעת ההירדמות ומסמנים שלב מעבר בין ערות לשינה. כל אדם מתעורר כמה פעמים בלילה – מבלי לזכור את זה בבוקר. גם שלבים קצרים אלו נשלטים על ידי גלי אלפא.

במהלך ערות, שולטים גלי בטא, בתדרים הנעים בין 13 ליותר מ-100 הרץ. ניתן לחלקם: קשב רגוע (12–15 הרץ), ריכוז חיצוני (15–18 הרץ), ולחץ או חרדה (18–35 הרץ). בתדרים גבוהים יותר, הנמדדים בעת ביצועים גופניים ונפשיים שיאיים, מדברים על גלי גמא – בטווח של 35 עד 100 הרץ ואף יותר.

מהם שלבי השינה?

את השינה ניתן לחלק לשני שלבים עיקריים:

• שלב ה-REM – בו אנו חולמים בצורה אינטנסיבית.
• שלב ה-NREM – שאותו ניתן לחלק ל-3 תתי שלבים:

1. שלב ההירדמות – בו גלי האלפא מתחלפים בגלי תטא.
2. שינה קלה – גלי תטא שולטים.
3. שינה עמוקה – קשה מאוד להעיר, שולטים גלי דלתא.

שלב ה-REM מאופיין בתנועות עיניים מהירות מתחת לעפעפיים הסגורים (Rapid Eye Movement). פעילות השרירים יורדת מאוד, אך יתכנו עוויתות בלתי רצוניות. גם קצב הנשימה עולה בשלב זה. בגלי המוח בשלב ה-REM מופיעים בעיקר גלי תטא, אך גם גלי אלפא ובטא (כמו בזמן ערות).

כדי לישון שינה איכותית, הגוף עובר מספר מחזורי שינה בכל לילה.
לאחר ההירדמות, מתבצרים שלבים של שינה קלה ועמוקה, ולאחריהם שלב REM. מחזור שינה כזה נמשך כ-90 דקות, ונחווה 4–6 פעמים בלילה. לעיתים אנחנו מתעוררים לזמן קצר בין מחזורים – מבלי לזכור זאת.

מה ההשפעה של אלקטרוסמוג על השינה שלנו?

שדות חשמליים ומגנטיים בתדרים נמוכים וישירים וכן קרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים – כולם פולטים תדרים, בדיוק כמו גלי המוח שלנו.

מלטונין הוא ההורמון האחראי על השינה, ואילו הקורטיזון הוא ההפך שלו – שולט במצבי ערות. ייצור המלטונין מושפע מאוד מאור – במיוחד מאור קצר-גלים וכחול – אך גם משדות אלקטרומגנטיים בתדרים נמוכים. שחרור המלטונין גורם לירידת חום גוף ולחץ דם – ומכניס את הגוף ל"מצב שינה", שבו קל יותר להירדם ולהירגע.

קרינה בתדר גבוה, כגון מוויפי (Wi-Fi), סמארטפונים וטאבלטים, משפיעה באופן מוכח על פעילות המוח בזמן השינה. אפילו חשיפה של חצי שעה לקרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה לפני השינה מספיקה כדי למדוד שינויים בפעילות המוח בשינה לאחר מכן. פרופ' פ. אחרמן ואחרים הצליחו למדוד את ההשפעות הללו שוב ושוב במחקרים שונים. עם זאת, עדיין אין מסקנות חד-משמעיות לגבי השפעת הקרינה הזו על בריאותנו.

מקורות עיקריים לקרינה בתדר גבוה הם סמארטפונים, טאבלטים ועמודי שידור (רדיו, סלולר וכו') – שפועלים בטווחים של כ-390 מגהרץ ועד 5.8 גיגה-הרץ. Wi-Fi (WLAN) לרוב פועל בטווחי תדרים של 2.4 גיגה-הרץ ו-5 גיגה-הרץ.
עם זאת, נתבים (ראוטרים) פולטים גם פולסים בתדר נמוך במיוחד של 10 הרץ – תדר הזהה לזה של גלי מוח בשלב שבין ערות לשינה. פולסים אלו אחראים גם לקולות "הפטפוט" האופייניים של Wi-Fi כשמבצעים ניתוח שמע במדידות אלקטרוסמוג.

חוקרים רואים בפולסים אלו בעיה מרכזית, והם נמצאו כמשפיעים, למשל, על מדידות EMG (רישום פעילות שריר) בקרב נבדקים.

אמ.אר.סי מספקים מגוון רחב של מדי קרינה אלקטרומגנטית