שייקרים מעבדתיים הם כלים חיוניים לערבוב תמיסות ביישומים מדעיים הדורשים תנאים מבוקרים בגידול של תרביות תאים, מיקרואורגניזם,תמיסות צמחיות כגון אצות,בשר מלאכותי ועוד.
יש מספר התקנים לתפיסת הארלנמיירים למשטח הטלטול,לכל התקן היתרונות והחסרונות שלו,צריך לבחור את ההתקן המתאים לשימוש.
ההתקנים הנפוצים ביותר הם:
-תופסני מתכת המבטיחים בטיחות מירבית אחיזה הדוקה של הארלנמיירים,מחזיקה אותו היטב במקומו ומונעים השתחררות והתהפכות של הארלנמיירים ושפיכה של הנוזל במהלך הטלטול,
מאפשרים עבודה במהירויות טלטול גבוהות עד 500סל"ד.
לכל ארלנמייר יש תופסן המתאים לגודל שלו,בארלנמיירים גדולים מעל 1 ליטר ועד 6 ליטר, יש קפיץ הידוק נוסף לאחיזה מיטבית,שמחזיק את החלק העליון של הארלנמיירים לארבעת צידי התופסן. תופסני המתכת מחוברים למשטח הטלטול באמצעות ברגים וניתן לשלב במשטח הטלטול תופסנים לארלנמיירים בנפחים שונים.
רשת קפיצים אוניברסלית מיועדת לארלנמיירים בגדלים קטנים של 100מ"ל עד 500מ"ל ,מאפשרת שילוב והחלפה של ארלנמיירים בנפחים שונים ללא צורך בהחלפת תופסנים.
רמת היציבות של התפיסה פחות טובה משל המהדקים הבודדים.
- משטח דביק לאחזקת ארלנמיירים,המשטח הדביק הוא רב פעמי,נדבק לפלטפורמה של השייקר,עליו מניחים את הארלנמיירים,מומלץ לגודל עד 2000מ"ל,
יתרונו שמאפשר הכנסה והוצאה של הארלנמיירים בצורה קלה,חסרונו שאינו מיועד לעבודה במהירויות טלטול גבוהות מעל 150סל"ד,המשטח הדביק
תופס אבק לכלוך וזיהומים ומאבד מהדבקיות שלו לאורך זמן.
