במפעלי ייצור רבים, חומרי גלם ממתינים במחסן עד להשלמת תהליך הבדיקה והשחרור. כל עוד החומר לא אושר, לא ניתן להעביר אותו לייצור, להשתמש בו בתהליך או לשחרר את האצווה לשימוש.
כאשר תהליך הבדיקה איטי, נוצר עיכוב שמשפיע לא רק על המחסן. הוא משפיע גם על המעבדה, הייצור, התכנון, הרכש ולעיתים גם על מועדי האספקה ללקוח.
העיכוב יכול להיגרם בגלל עומס במעבדה, צורך בדיגום, העברת דוגמאות, הכנת דגימה, המתנה למכשור, תיעוד ידני או טיפול בחריגות. במפעלים שמקבלים מספר גדול של אצוות, גם תהליך שנמשך זמן סביר לכל דגימה עלול להפוך לצוואר בקבוק משמעותי.
לכן, קיצור תהליך בדיקת חומרי הגלם במחסן אינו רק עניין של מהירות. מדובר בשיפור תהליך האיכות, צמצום זמני המתנה והפחתת העומס התפעולי, בלי לוותר על בקרה מסודרת.
אחת הדרכים האפשריות לקצר את התהליך היא לבצע חלק מבדיקות ההתאמה ישירות בנקודת הקבלה או במחסן, באמצעות טכנולוגיה ניידת להשוואת החומר מול חומר ייחוס או ספריית חומרים מאושרת.
מדוע חומרי גלם נשארים זמן רב בהסגר?
חומרי גלם שמגיעים למפעל אינם נכנסים בדרך כלל ישירות לייצור. הם עוברים תהליך קבלה, רישום, בדיקה ושחרור.
במקרים רבים התהליך כולל:
- בדיקת מסמכי משלוח
- בדיקת תוויות ומספרי אצווה
- דיגום מתוך שק, מכל או חבית
- העברת הדגימה למעבדה
- הכנת הדגימה לבדיקה
- המתנה למכשיר פנוי
- ביצוע הבדיקה
- בדיקת התוצאה
- אישור על ידי גורם איכות
- עדכון מערכת המלאי
- שחרור החומר לשימוש
כל אחד מהשלבים האלה יכול להוסיף זמן.
כאשר מדובר באצווה בודדת, העיכוב עשוי להיות מוגבל. כאשר מגיעות עשרות או מאות אריזות וחומרים שונים, כל פעולה מצטברת לזמן עבודה משמעותי.
כיצד עיכוב בבדיקת חומרי גלם משפיע על המפעל?
חומר שממתין לשחרור תופס מקום במחסן, אך זו רק ההשפעה הראשונה.
עיכוב בבדיקות עלול לגרום ל:
- מחסור זמני בחומר זמין לייצור
- שינוי בתוכנית הייצור
- המתנה של קווי ייצור
- שימוש במלאי חלופי
- לחץ על צוות המעבדה
- עומס על צוות המחסן
- ריבוי דגימות שממתינות לטיפול
- קושי בתכנון מלאי
- הגדלת מלאי ביטחון
- עיכוב באספקת מוצרים
- עלייה בעלויות התפעול
לעיתים המפעל מחזיק מלאי גדול יותר רק כדי לפצות על זמן השחרור. במקרים אחרים, חומר דחוף מקבל עדיפות ומעכב בדיקות אחרות.
לכן, תהליך בדיקה ארוך יוצר עלות גם כאשר אף חומר לא נפסל.
מה גורם לתהליך הבדיקה להיות איטי?
דיגום ידני
פתיחת אריזה, לקיחת דגימה, סימון והעברה למכל מתאים דורשים זמן וחשופים לטעויות.
העברת הדגימה למעבדה
הדגימה צריכה לעבור מהמחסן למעבדה, להירשם ולהיכנס לתור הבדיקות.
הכנת דגימה
חלק מהשיטות דורשות חיתוך, טחינה, המסה, ערבוב, ייבוש או הכנה אחרת.
עומס על ציוד המעבדה
כאשר אותו מכשיר משמש גם לבדיקות קבלה, גם לייצור וגם למחקר, נוצרת המתנה.
ריבוי חומרי גלם
ככל שיש יותר סוגי חומרים, ספקים ואצוות, כך מספר הבדיקות גדל.
תיעוד ידני
רישום ידני, העתקת תוצאות והעברת טפסים בין המחלקות מאריכים את התהליך.
טיפול בחריגות
כאשר מתקבלת תוצאה לא ברורה, החומר נשאר בהסגר עד לבירור נוסף.
האם אפשר לבצע חלק מהבדיקות במחסן?
במקרים מתאימים, כן.
לא כל בדיקה חייבת להתבצע במעבדה מרכזית. כאשר מטרת הבדיקה היא לוודא שהחומר שהגיע תואם לחומר הצפוי או לחומר ייחוס מאושר, ניתן לעיתים לבצע בדיקה קרוב לנקודת הקבלה.
היתרון הוא שהבדיקה מתבצעת במקום שבו החומר נמצא.
במקום:
- לפתוח אריזה
- לקחת דגימה
- להעביר אותה למעבדה
- להמתין לבדיקה
- להחזיר תשובה למחסן
ניתן לעיתים לבצע מדידה ישירה במחסן ולקבל אינדיקציה מהירה לגבי התאמת החומר.
עם זאת, יש להגדיר בצורה ברורה אילו בדיקות מתאימות לביצוע במחסן ואילו בדיקות חייבות להישאר במעבדה.
מה בדיוק רוצים לבדוק?
לפני שמנסים לקצר את התהליך, צריך להגדיר את מטרת הבדיקה.
בדיקות חומרי גלם יכולות לבדוק דברים שונים:
- האם זה החומר שהוזמן
- האם החומר תואם לדגימת ייחוס
- האם החומר שייך למשפחת חומרים מסוימת
- האם קיימת חריגה ברורה מהחומר המאושר
- האם האצווה דומה לאצוות קודמות
- האם החומר עומד בדרישות פיזיקליות
- האם החומר עומד בדרישות כימיות
- האם קיימת תכולת לחות חריגה
- האם ריכוז רכיב מסוים נמצא בטווח הנדרש
לא כל טכנולוגיה נותנת תשובה לכל אחת מהשאלות.
טכנולוגיה מהירה במחסן יכולה לסייע באימות התאמה או זהות, אך לא בהכרח תחליף בדיקות של לחות, ריכוז, טוהר, תכונות מכניות או ביצועים בתהליך.
כיצד ספקטרוסקופיית ראמאן יכולה לקצר את התהליך?
ספקטרוסקופיית ראמאן היא שיטה המבוססת על מדידת תגובת החומר לקרן לייזר.
המדידה יוצרת ספקטרום אופייני לחומר, שאותו ניתן להשוות לחומר ייחוס או לספרייה שהוגדרה מראש.
כאשר משתמשים במכשיר נייד, ניתן לבצע את המדידה במחסן, באזור הקבלה או ליד החומר.
תהליך עבודה אפשרי יכול להיות:
- בחירת החומר הצפוי מתוך המערכת
- מדידה ישירה של הדגימה
- השוואת הספקטרום לחומר המאושר
- קבלת תוצאת התאמה או אי התאמה
- שמירת התוצאה לצורך תיעוד
- העברת חומר חריג לבדיקה נוספת
במקום לשלוח כל דגימה לתהליך מעבדתי מלא, ניתן להשתמש בבדיקה המהירה כשלב אימות ממוקד, בהתאם לנהלים ולדרישות האיכות של המפעל.
באילו מקרים ניתן לחסוך זמן משמעותי?
כאשר מגיעות אצוות רבות
מפעל שמקבל מספר גבוה של משלוחים יכול לחסוך זמן באמצעות בדיקה בנקודת הקבלה.
כאשר החומרים דומים במראה
אבקות, גרגרים, נוזלים וחומרי גלם רבים עשויים להיראות דומים. בדיקה מהירה יכולה לצמצם טעויות.
כאשר המעבדה עמוסה
העברת חלק מבדיקות ההתאמה למחסן יכולה להפחית עומס מבדיקות שגרתיות.
כאשר החומר נדרש בדחיפות לייצור
קבלת אינדיקציה מהירה יכולה לסייע בקבלת החלטה מוקדמת יותר.
כאשר פתיחת האריזה אינה רצויה
במקרים מתאימים ניתן לבצע מדידה דרך אריזה מתאימה, ובכך לצמצם דיגום וחשיפה.
כאשר נדרשת בדיקה של מספר אריזות
אם כל שק, מכל או חבית דורשים בדיקה, תהליך מהיר בשטח יכול להפחית משמעותית את זמן העבודה.
האם ניתן לבדוק דרך האריזה?
בחלק מהיישומים ניתן לבצע בדיקה דרך שקית, בקבוק, מכל או אריזה שקופה שמתאימה למדידה.
האפשרות תלויה ב:
- סוג האריזה
- עובי האריזה
- צבע האריזה
- שקיפות האריזה
- סוג החומר שבתוכה
- אורך גל הלייזר
- עוצמת האות של החומר
- נוכחות ציפויים או שכבות
בדיקה דרך האריזה יכולה לחסוך זמן משום שהיא עשויה לצמצם:
- פתיחת אריזות
- פעולות דיגום
- העברת חומר לכלי אחר
- ניקוי ציוד דיגום
- חשיפה של החומר לסביבה
- סיכון לזיהום
עם זאת, לא ניתן להניח שכל חומר ניתן לבדיקה דרך כל אריזה. יש לבצע בדיקת התאמה עם האריזות והחומרים האמיתיים של המפעל.
מהו תפקיד ספריית החומרים?
כדי לבצע בדיקה מהירה ואמינה, יש צורך בספרייה רלוונטית.
ספריית החומרים יכולה לכלול:
- חומרים מאושרים
- חומרים מספקים שונים
- אצוות מייצגות
- חומרי ייחוס
- דרגות שונות של אותו חומר
- חומרים שעלולים להתבלבל זה עם זה
- דוגמאות לחומרים שאינם מתאימים
בעת המדידה, המערכת משווה את הדגימה לספקטרומים הקיימים בספרייה.
ספרייה כללית יכולה לשמש נקודת התחלה, אך במקרים רבים כדאי לבנות ספרייה המבוססת על החומרים שבהם משתמש המפעל בפועל.
כך ניתן להתאים את הבדיקה לתהליך האיכות הספציפי.
כיצד נכון לשלב בדיקה מהירה בתהליך הקיים?
הטמעה נכונה אינה מתחילה במכשיר. היא מתחילה בתהליך.
שלב 1: מיפוי תהליך הקבלה
יש לבדוק כמה זמן לוקח כל שלב, מי אחראי עליו ואיפה נוצרת ההמתנה.
שלב 2: זיהוי חומרי גלם מתאימים
לא כל חומר חייב לעבור בדיקה מהירה. כדאי להתחיל בחומרים קריטיים, נפוצים או בעלי סיכון גבוה לבלבול.
שלב 3: בדיקת התאמה טכנולוגית
יש לבדוק בפועל האם ניתן לקבל תוצאות עקביות עם החומרים והאריזות של המפעל.
שלב 4: בניית ספריית ייחוס
יש ליצור בסיס נתונים של חומרים מאושרים ומייצגים.
שלב 5: הגדרת קריטריונים
יש לקבוע מתי חומר נחשב מתאים, מתי נדרשת בדיקה חוזרת ומתי מעבירים אותו למעבדה.
שלב 6: הכשרת עובדים
העובדים צריכים לדעת כיצד למדוד, היכן למדוד, כיצד לקרוא תוצאה ומה לעשות במקרה של חריגה.
שלב 7: תיעוד ועקיבות
יש לשמור תאריך, שעה, שם חומר, מספר אצווה, שם מפעיל ותוצאת הבדיקה.
האם כל עובד מחסן יכול לבצע את הבדיקה?
מכשיר שמיועד לשימוש במחסן צריך להיות פשוט לתפעול, אך עדיין נדרשת הדרכה.
העובד אינו חייב להיות כימאי, אך עליו להבין:
- כיצד לבחור את שיטת הבדיקה
- כיצד להצמיד את המכשיר לדגימה
- מתי לבצע מדידה חוזרת
- כיצד למנוע זיהום בין דגימות
- מה משמעות תוצאת התאמה
- מה לעשות במקרה של תוצאה חריגה
- מתי לעצור ולהעביר את החומר לבדיקה נוספת
ממשק פשוט אינו מחליף נוהל עבודה ברור.
כיצד להפחית עומס ממעבדת בקרת האיכות?
המטרה אינה להוציא את המעבדה מהתהליך, אלא להשתמש בה בצורה יעילה יותר.
המעבדה יכולה להתמקד ב:
- בדיקות מורכבות
- חומרים חריגים
- בדיקות כמותיות
- פיתוח שיטות
- טיפול בסטיות
- חקירת תוצאות לא ברורות
- בדיקות שאינן מתאימות לביצוע במחסן
במקביל, בדיקות התאמה שגרתיות יכולות להתבצע בנקודת הקבלה, כאשר הדבר מתאים ומאושר בתהליך.
כך המעבדה אינה נדרשת לטפל באותה רמת עומק בכל חומר שמגיע.
מתי עדיין צריך לשלוח דגימה למעבדה?
בדיקה מהירה אינה מספקת תמיד.
יש להעביר דגימה למעבדה כאשר:
- מתקבלת תוצאה שאינה תואמת
- התוצאה אינה חד משמעית
- החומר אינו קיים בספרייה
- קיימת פלואורסצנציה שמפריעה למדידה
- החומר כהה או שחור
- נדרשת בדיקת ריכוז
- נדרשת בדיקת טוהר
- נדרשת בדיקת לחות
- נדרשות תכונות מכניות או תרמיות
- קיימת דרישה רגולטורית לבדיקה מסוימת
- נדרש אישור בשיטה מעבדתית מוגדרת
המערכת המהירה צריכה להשתלב בתהליך החלטה, ולא לפעול ללא גבולות ברורים.
איך למדוד האם התהליך באמת התקצר?
לפני ההטמעה כדאי למדוד את מצב הבסיס.
מדדים אפשריים:
- זמן ממוצע מקבלת חומר עד שחרורו
- זמן שהחומר נמצא בהסגר
- מספר הדגימות הנשלחות למעבדה
- זמן עבודה לכל אצווה
- מספר האריזות שנבדקות ביום
- מספר הבדיקות החוזרות
- מספר החריגות
- זמן טיפול בחריגה
- שעות עבודה של המעבדה
- מספר עיכובי ייצור שנגרמו מחומר שלא שוחרר
לאחר ההטמעה ניתן להשוות בין הנתונים ולבדוק האם חל שיפור אמיתי.
המטרה אינה רק לקבל תוצאה מהירה יותר מהמכשיר. המטרה היא לקצר את התהליך כולו.
יתרונות אפשריים של בדיקה מהירה במחסן
כאשר התהליך מותאם נכון, ניתן להשיג מספר יתרונות:
- קיצור זמני שחרור
- הפחתת עומס מהמעבדה
- צמצום פעולות דיגום
- פחות העברות בין מחסן למעבדה
- שיפור זמינות חומרי הגלם
- תגובה מהירה לחריגות
- צמצום טעויות בבחירת חומר
- שיפור העקיבות
- הפחתת מלאי בהסגר
- שיפור תכנון הייצור
- שימוש יעיל יותר במשאבי איכות