קרינה-כמה מזיקה קרינת בלוטות?

בלוטות' מקלה על החיים עבור רבים – בין אם זה להאזין למוזיקה עם אוזניות, להעביר נתונים בין טלפונים ניידים או להשתמש בציוד היקפי כמו מקלדות, מדפסות או עכברים אלחוטיים. אבל עד כמה מסוכנת הקרינה שמקיפה אותנו כמעט מדי יום? האם, למשל, אוזניות בלוטות' מזיקות למוח, או שיש מגבלות שהתעשייה חייבת לעמוד בהן?

מה זה בלוטות'?

בלוטות' הוא תקן תעשייתי להעברת נתונים למרחקים קצרים. נעשה בו שימוש להעברת נתונים, סרטונים, תמונות ומוזיקה – ללא צורך בחיבורים עם כבלים.

בשנת 1998, החברות IBM, אריקסון, טושיבה, נוקיה ואינטל הקימו את קבוצת העניין המיוחדת של בלוטות' (Bluetooth SIG) כדי ליצור תקן תעשייתי אחיד להעברה אלחוטית של נתונים. ביולי 1999, פרסמה הקבוצה את הגרסה הסופית הראשונה של בלוטות' – גרסה 1.0a. בשנים הבאות, הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ופורסמו גרסאות חדשות (נכון לשנת 2022: גרסה 5.2).

השם "בלוטות'" נלקח מהמלך הדני הארלד "בלו-טות'" (Harald "Blauzahn" Blåtand, שחי בשנים 910–987), שהיה ידוע בכך שיצר חיבורים יציבים בין מדינות סקנדינביה – ולכן שימש השראה לשם. הלוגו של בלוטות' מכיל את ראשי התיבות של שמו "HB" בכתב רונות.

מהי קרינת בלוטות'?

בלוטות' פועלת בטווח של קרינת מיקרוגל בתדרים שבין 2.400 ל-2.4835 גיגה-הרץ, בתחום שנקרא ISM – תחום שמיועד בעיקר לשימושים תעשייתיים, מדעיים ורפואיים. בלוטות' משתמשת באותו טווח תדרים כמו רשתות Wi-Fi ושלטים מסוימים. רוחב כל אחד מ-79 הערוצים הוא 1 מגה-הרץ, והמערכת יכולה לשנות תדר עד 1600 פעמים בשנייה (קפיצת תדר – frequency hopping). האלגוריתם לקפיצות תדרים מחושב מחדש בצורה אקראית בכל חיבור – ולכן חיבורי בלוטות' נחשבים לבטוחים וללא הפרעות.

מה הטווח של קרינת בלוטות'?

הטווח תלוי במכשיר, בעוצמת השידור ובמערך האנטנות של המכשיר המקבל. קירות או תקרות עשויים גם להשפיע על הטווח. נהוג לחלק את עוצמות השידור לשלוש קטגוריות:

• Class 1:
  עוצמת שידור של עד 100 מ"ו (מיליוואט). אלו מכשירים חזקים שיכולים להתחבר בטווח של עד 100 מטר באוויר הפתוח. משתמשים בהם בעיקר בתעשייה.
• Class 2:
  עוצמת שידור של עד 2.5 מ"ו – טווח של עד 40 מטר באוויר הפתוח, או עד 10 מטר בתוך מבנה. נפוץ במחשבים ניידים, מחשבים שולחניים ואוזניות בלוטות'.
• Class 3:
  עוצמת שידור של 1 מ"ו בלבד – טווח מקסימלי של 10 מטר בחוץ, ו-1–10 מטר בפנים. בשל עוצמת הקרינה הנמוכה, משתמשים בהם באוזניות, דיבוריות ומכשירים לבישים.

עד כמה בלוטות' מזיקה לבריאות?

עוצמת הקרינה ממכשירי בלוטות' נמוכה בממוצע מזו של טלפונים ניידים. עם זאת, אי אפשר לקבוע באופן חד-משמעי עד כמה היא מזיקה, מכיוון שמעולם לא נערך מחקר מקיף על השפעות ארוכות טווח של קרינת בלוטות' על גוף האדם.

העוצמה של מכשירי Class 1 דומה לזו של טלפונים ניידים, אבל הם נדירים בשימוש ביתי – ולכן לצרכנים אין סיבה לדאגה משמעותית. אם בכל זאת נעשה שימוש פרטי במכשירים כאלה, יש לנקוט באותם אמצעי זהירות שמומלצים לשימוש בטלפונים.

כבה את הבלוטות' כשאינך משתמש בו!
זה גם חוסך בסוללה וגם מפחית חשיפה לקרינה.

האם איירפודס, דיבוריות ואוזניות בלוטות' מזיקים?

אוזניות בלוטות', דיבוריות ואיירפודס נמצאים בשימוש יומיומי אצל מיליונים. מה לגבי הקרינה?

כאן כדאי להסתכל על ערך ה-SAR – קצב הספיגה הספציפי של אנרגיה בגוף. המשרד הפדרלי הגרמני להגנה מקרינה ממליץ לא לעבור את הסף של 2 ואט לק"ג.

החדשות הטובות: ערכי ה-SAR של אוזניות בלוטות' נמוכים בהרבה משל טלפונים ניידים. לכן דווקא יש היגיון בריאותי להשתמש באוזניות בלוטות' בשיחות טלפון.

לדוגמה:

• SAR של טלפון נייד: בין 0.5 ל-2.0 ואט לק"ג
• SAR של אוזניות בלוטות' (Class 3): בין 0.001 ל-0.003 ואט לק"ג

המשרד הפדרלי ממליץ להשתמש באוזניות בעת שיחות:
"השתמשו בדיבורית. עוצמת הקרינה יורדת משמעותית ככל שמתרחקים מהאנטנה. שימוש באוזניות מגדיל את המרחק בין הראש לאנטנה – וכך מפחית את הקרינה לראש."

איך אפשר להגן על עצמנו מקרינת בלוטות'?

• בדקו בהוראות היצרן האם יש הנחיות לבטיחות או מרחק מינימלי מהמכשיר (בעיקר עבור Class 1).
• צמצמו שימוש בטכנולוגיה אלחוטית למינימום הנדרש.
• הקפידו על חיבור יציב – ככל שהחיבור טוב יותר, כך נדרשת פחות עוצמת שידור.
• העדיפו חיבורים עם כבלים אם ניתן.
• כבו את הבלוטות' כשאין בו צורך (למשל, בעכבר אלחוטי).
• שימו לב לעוצמת השידור בעת קניית אוזניות או דיבוריות.

אמ.אר.סי מספקים מגוון רחב של מדי קרינה אלקטרומגנטית  לשימושים שונים